ניתוק היונק בסוף הארוחה.

אני זוכרת את הפעם הראשונה שזה קרה. זה היה באחת הקליניקות הראשונות שלי בקורס הדרכת הנקה. ישבתי מול אמא טרייה בבית חולים. הבת שלה בת יומיים. רואים עליה שהיא סובלת מכאב עצום תוך כדי ההנקה. אני מתבוננת בה מניקה. טכניקה מושלמת. התינוקת בולעת ומרוצה. הפטמות שלה פצועות בטירוף. ואין לי מושג מה להגיד לה. מה יש לשפר כאן?

אני מציעה שתראה לי איך היא מתחברת בצד השני. האמא מושכת את הבת שלה מהשד והתעלומה נפתרת. במקום לשבור את הואקום בסוף הארוחה, היא פשוט משכה את התינוקת. פעולה קטנה וקריטית שפוצעת אותה שוב ושוב בכל ארוחה.

"אף אחד לא אמר לי!" היא אומרת לי בפליאה כשאני מסבירה לה.

מאז יצא לי להיפגש עם עוד אימהות טריות, שלא מכירות כיצד לנתק בקלות בלי לפצוע את עצמן. כל פעם כואב לי הלב. כמה קל, כמה פשוט, להימנע מפצעים וכאב.

אז איך מנתקים נכון את התינוק בסוף הארוחה?

כשהתינוק מתחבר הוא יוצר ואקום על הפטמה. כדי לנתק, רק צריך לדאוג לשבור את הואקום. אפשר להכניס זרת לזווית הפה עד שהואקום נשבר. לחילופין, ניתן ללחוץ בעדינות על הסנטר.